לכל "שבעת ימי שמחה" או להבדיל, שבעת ימי אבל, יש את ה"ויהי (לשון וי, קינה נהי ובכי) ביום השמיני" שלו, או ה"אחרי מות" שלו. בחלוף ההתרגשות הגדולה, המון המלווים, מגיע הרִיק הגדול. השקט שלאחר ה'שבעה', בו מתרוקנים חדרי הבית מהמולת המנחמים, והאבל נותר לבדו, הוגה ובוהה בחלל (תרתי משמע), מחפש יד תומכת, שתסעד אותו … המשך לקרוא השקט שאחרי ה'שבעה'